ירידה ברזרבה השחלתית יכולה להתרחש בכל גיל, אך תופעה זו שכיחה יותר בנשים בשנות השלושים המאוחרות שלהן. ישנם מבחנים שונים לאבחנת בעיה זו, כולל בדיקת רמות ההורמון FSH בדם בימים הראשונים של הווסת כאשר ערכי האסטרדיול ((E2 עדיין נמוכים, מדידת הרמות בדם של אינהיבין B או של ההורמון האנטי-מלריאני (AMH), וספירת מספר הזקיקים הזעירים (האנטראליים) בשחלה בתחילת המחזור.
ירידה ברזרבה השחלתית
נשים עם רזרבה שחלתית נמוכה נוטות להגיב באופן דל לגירוי שחלתי (poor responders). בנשים אלו לא ניתן בד"כ להשיג יותר משלושה או ארבעה זקיקים, למרות מתן גירוי שחלתי עז בעזרת מינונים גבוהים של גונדוטרופינים (שהם ההורמונים FSH ו- LH שמצויים בתרופות כמו גונל F, מנוגון, מנופיור או פיוריגון). עם זאת, הגישה האידיאלית עבור אותן נשים שמגיבות בצורה דלה לפרוטוקולים של גירוי שחלתי, מהסוג שניתן כיום בעת הכנה לטיפול הפריה חוץ גופית, עדיין לא נקבעה באופן ברור. אחד הפרוטוקולים המקובלים ביותר עבור נשים עם תגובה שחלתית דלה הינו פרוטוקול "קצר" עם אנאלוגים או אגוניסטים של GnRH (=ההורמון שמשחרר גונדוטרופינים, תרופות כמו דקאפפטיל, דפרניל, סופרפקט או סינרל). פרוטוקול זה מנסה לנצל את השחרור הראשוני של ההורמונים הגונדוטרופינים (LH ו- FSH) מההיפופיזה של האישה (תופעה המוכרת כ"התלקחות" או "flare") בעקבות מתן תרופות אלו, שכעבור מספר ימי טיפול פעולתן משמשת לשם עיכוב של הביוץ העצמוני. כך מנוצלת התגובה בימים הראשונים שלאחר מתן האגוניסטים להעצמת התגובה לזריקות של ההורמונים הגונדוטרופינים שניתנים במקביל למטופלת. גישה זו, המוכרת כפרוטוקול "flare" ("התלקחות") או "דקאפפטיל קצר" נבדקה על ידי כותבי המאמר החדש.
החוקרים מסיקים…
החוקרים מסיקים, על סמך מחקרים קודמים שערכו, כי בעת שמנצלים את "ההתלקחות" בפרוטוקול מסוג זה משתחרר מספיק LH מההיפופיזה של האישה ועל כן לא נחוץ מתן תוספת LH (בצורת LH רקומביננטי כמו לווריס או הורמון הריון (בטא-HCG) רקומביננטי אוביטרל, או על ידי מתן תרופות שמכילות גם LH כמו מנוגון או מנופיור) וניתן להסתפק בפרוטוקול זה בנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה בתכשירים המכיליםFSH בלבד (כמו גונל F ופיוריגון).
מעבר לשאלה ביחס לפרוטוקול המועדף בעת מתן גירוי שחלתי לנשים עם תגובה שחלתית חלשה, קיימת כיום גם מחלוקת ביחס למינון המומלץ של זריקות הגונדוטרופינים. במחקר הנוכחי נבדק לראשונה, באופן אקראי ומבוקר, מהו המינון המרבי האופטימאלי של FSH רקומביננטי (כמו גונל F ופיוריגון) שמומלץ בעת טיפול בנשים עם תגובה שחלתית חלשה בעזרת פרוטוקול "ההתלקחות" שתואר למעלה.
המחקר החדש…
המחקר החדש היה מחקר עוקב (פרוספקטיבי) ואקראי. בסה"כ נכללו בו 119 נשים. כולן התחילו טיפול עם תרופה דומה לדקאפפטיל (לוקרין, אגוניסט ל- GnRH) מהיום הראשון של הווסת, ומהיום השלישי ניתן להן באופן אקראי מינון קבוע של FSH רקומביננטי (גונל F או פיוריגון) במינון של 300, 450 או 600 יחידות ליום. נמצא כי שיעורי ההריונות הקליניים היו דומים בשלושת הקבוצות: 13.1%, 15.3% ו- 16.1%, בהתאמה. מלבד ההבדל הצפוי בכמות הכוללת של FSH שניתנה לנשים, לא נמצאו בשלושת הקבוצות הבדלים מובהקים סטטיסטית בגיל הנשים, ברמות השיא בדם של אסטרדיול ((E2, במספר הימים בהם ניתן הטיפול עם זריקות FSH, במספר הכולל של ביציות בשלות (M2) שנשאבו, במספר העוברים שהוחזרו, בשיעור ההריונות הקליניים ובשיעור מחזורי הטיפול שבוטלו. מסקנת החוקרים הייתה שמתן של זריקות של FSH רקומביננטי במינונים הגבוהים מ- 300 יחידות ליום, בפרוטוקול קצר מסוג זה, לא מעלה את שיעור ההריונות. בנוסף, מאחר שמשך הטיפול לא היה שונה בין הקבוצות, הרי ששימוש במינון של 300 יחידות FSH ליום, בפרוטוקול זה, מוביל לשימוש בכמות תרופות פחותה בהשוואה למינון הגבוה וברור שזה מוביל לחיסכון כספי משמעותי למטופלות.
החיסרון העיקרי של המחקר הנוכחי
החיסרון העיקרי של המחקר הנוכחי הוא המספר הקטן של מטופלות שנכללו בכל קבוצה. על מנת להראות הבדלים בעלי מובהקות סטטיסטית ביחס לשיעורי ההיריון נחוץ מחקר שיכלול אלפי מטופלות. עם זאת, בהעדר מחקרים קודמים שמורים על יתרון כל שהוא במינונים גבוהים יותר בפרוטוקול שנבדק, סביר לאמץ את מסקנת החוקרים כי בעת טיפול עם פרוטוקול "התלקחות" בנשים עם תגובה שחלתית נמוכה אין תועלת מוכחת במתן מינון העולה על 300 יחידות FSH ליום.
What is the optimum maximal gonadotropin dosage
used in microdose flare-up cycles in poor responders?
Fertil Steril 2009;