אין ספק כי הגלולה הינה אמצעי המניעה היעיל ביותר, אולם קיימים חששות ביחס להשפעה של נטילת גלולות למניעת הריון על הסיכון של האישה ללקות בסרטן. המאמר להלן דן בשאלה זו בהסתמך על מחקרים אפידמיולוגים רבים ואיכותיים.
גלולות משולבות למניעת הריון מכילות אסטרוגן ופרוגסטין ומהוות אחד מאמצעי המניעה היעילים והנוחים ביותר. למרות שהגלולות נמצאות בשימוש נרחב מאז תחילת שנות ה-60, עדיין קיימים חששות ביחס להשפעה של נטילת גלולות על הסיכון של האישה ללקות בסרטן. החשש מפני עלייה בסיכון לסרטן הוא אחת הסיבות המשמעותיות ביותר להיענות נמוכה לשימוש באמצעי מניעה אמין ובטוח זה.הקשר בין הורמוני המין וחלק ממחלות הסרטן מוכר על סמך מחקר בסיסי ומידע אפידמיולוגי. מובן, על כן, החשש ממתן גלולות משולבות, שמכילות אסטרוגן ופרוגסטין, לאוכלוסיות גדולות, ובמיוחד לנערות צעירות. מעריכים שברחבי העולם יותר מ-100 מיליון נשים – כ-10% מכלל הנשים בגיל הפריון – נוטלות גלולות, ומספר זה ממשיך ועולה. יתרה מזאת, מעריכים שכ-300 מיליון נשים בעולם לקחו בעבר גלולות, שיעור שעולה על 80% מכלל הנשים בחלק מהארצות היותר מפותחות.
למרות שיש כיום מספר ניכר של מחקרים אפידמיולוגים טובים שבדקו את הקשר האפשרי בין סרטן וגלולות, ברור שלעולם לא יהיה ניתן לבצע מחקר פרוספקטיבי מבוקר שיכלול מעקב ארוך אחרי קבוצה מספיק גדולה למשך שנים רבות.
המחקר על הקשר בין הגלולות וסרטן נתקל במספר קשיים, ביניהם: שיא ההיארעות של רוב סוגי הסרטן הינו בגיל מתקדם יחסית, כאשר חלף זמן רב מאז השימוש הראשון או האחרון בגלולות; הימצאות גורמים מערבבים רבים, שחלקם עשויים להיות קשורים ישירות לשימוש באמצעי מניעה (למשל מספר ההריונות, הנקה, גיל בהריון הראשון, מספר בני הזוג או השימוש באמצעי מניעה חוצצים) והרכב הורמונלי שונה של סוגים שונים של גלולות. עם זאת, שיקול דעת נרחב הוקדש לבדיקת הקשר בין גלולות למניעת הריון והסיכון לסרטן, ומחקרים רבים שפורסמו נותנים בידינו מידע באיכות גבוהה (1).
גלולות וסרטן השד
הקשר האפשרי בין סוגים מסוימים של סרטן שד וחשיפה להורמוני מין נשיים ידועה, אך ברוב המחקרים לא נמצאה עלייה בסיכון לסרטן השד בקרב נשים שדיווחו כי נטלו גלולות (1). כאשר נמצאה עלייה בסיכון היחסי, השפעה זו חלפה עם הזמן לאחר הפסקת נטילת הגלולות.
מחקר "אוקספורד" המקיף, שפורסם לפני כעשר שנים במגזין היוקרתי "Lancet", עיצב את הדעה הרווחת עד היום ביחס לגלולות וסרטן שד (2). מחקר זה סקר 54 עבודות אפידמיולוגיות מרחבי העולם, בהן נכללו 53,297 נשים עם סרטן שד מול מעל 100 אלף מקרי בקרה. מסקנת המחקר הייתה שגלולות למניעת הריון מעלות את הסיכון לסרטן השד בכ-24%. מחקר זה הראה שהסיכון פוחת זמן קצר לאחר הפסקת השימוש בגלולות ונעלם תוך 10 שנים. בגיל 50 שנה כבר לא נמצא הבדל בסיכון לסרטן השד בין נשים שאי פעם נטלו גלולות לעומת מקרי הביקורת (2).
ההשפעה השלילית קצרת הטווח של נטילת גלולות הינה בניגוד ברור להגנה בת יותר משני עשורים שגלולות נותנות מפני סרטן שחלות וסרטן רירית הרחם (1). כמו כן, ידוע כי סרטן השד נדיר מאוד בנשים צעירות. הסיכון המצטבר הינו פחות מ-10 מקרים לכל 10,000 נשים עד גיל 35 שנה. ברור, לכן, שבעוד שעלייה בסיכון לסרטן השד בכ-24% היא לכאורה מדאיגה, למעשה ההשפעה של עלייה כזו, אם קיימת, על הסיכון המוחלט לסרטן השד נמוכה מאוד בגילאים שבהם נוטלים גלולות. כלומר, מספר המקרים החדשים של סרטן השד שיתווספו בשל נטילת גלולות זעום. עבודות עדכניות יותר שבהן נבדק השימוש בגלולות מודרניות, שללו כל קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון בהווה או בעבר לסרטן השד (3).
שימוש ממושך בגלולות בגיל צעיר לפני ההיריון הראשון נראה כיום כגורם הסיכון החשוב ביותר, מאחר שהורמונים משפיעים אחרת על רקמות שעברו התמיינות (דיפרנציאציה) פחות מלאה. מספר המקרים המיוחסים לשימוש בגלולות נותר פחות מ-1% מכלל מקרי סרטן השד ו-7% ממקרי הסרטן בפרימנופאוזה, אם הסיכון היחסי של האנליזה המשולבת של "אוקספורד" מיושם לחישוב החלק שניתן לייחוס למקרי סרטן השד בצרפת. העלייה ברמת הסיכון כל כך נמוכה, שמשמעותה לא לגמרי ברורה וייתכן שהיא נוגעת רק לגלולות מהדור הראשון. ניתן אמנם לייחס את חוסר העקביות והקשר הלא חזק בין גלולות לסרטן השד לשונות באופן שבו נערכו המחקרים, אבל ייתכן כי זה נובע מההטרוגניות של המחלה. בנוסף, יש הסבורים שהמחקרים סובלים מהטיה שנובעת מבחירת הנשים למחקר.
רוב המחקרים עד כה לא מצאו קשר ברור בין הרכב הגלולות לסיכון לסרטן השד. עלייה אפשרית, אם כי לא מוכחת, לסרטן השד בקרב נשים שהן נשאיות 1/2 BRCA שנטלו גלולות, מאוזנת באופן ברור על ידי היתרון הנובע מהגנה מפני סרטן השחלה בנשים אלה.
גלולות וסרטן השחלה
מחקרים מורים באופן עקבי כי נטילת גלולות מפחיתה את הסיכון לסרטן השחלה (3). חוקרים מבית הספר לרפואה של הרווארד סקרו 20 מחקרים שבדקו את הקשר בין שימוש בגלולות וסרטן השחלה ומצאו כי הסיכון לסרטן השחלות פוחת באופן משמעותי עם העלייה במשך השימוש בגלולות. התוצאות הראו ירידה של 10% עד 12% בסיכון לאחר שנה אחת של שימוש וירידה של כ-50% לאחר חמש שנים (4).
ההשפעה המגנה של גלולות ברורה כבר לאחר נטילת גלולות במשך שלושה עד שישה חודשים, וממשיכה גם 20 שנה לאחר הפסקת נטילת הגלולות (5). אנליזה משולבת מצאה שניתן להפחית באופן מובהק את ההיארעות של סרטן השחלה כדי 41%, 54% ו-61% בעקבות שימוש בגלולות במשך ארבע, שמונה ו-12 שנים בהתאמה (6).
מחקרים שנערכו בדקו כיצד המינון והסוג של ההורמונים שבגלולות משפיעים על ההפחתה בסיכון לסרטן השחלה. עד כה נראה שההשפעה המגנה של נטילת גלולות נובעת בעיקר מהמרכיב הפרוגסטוגני של הגלולה (7).אחד המחקרים החשובים שנערכו, ה- CASH (The Cancer and Steroid Hormone Study), מצא כי הירידה בסיכון לסרטן השחלה אינה מושפעת ממינון או מסוג האסטרוגן או הפרוגסטין בגלולה (5). עם זאת, ניתוח עדכני יותר של הנתונים שנאספו באותו מחקר מורה כי גלולות עם רמות גבוהות יותר של פרוגסטינים הפחיתו יותר את הסיכון לסרטן השחלה מאשר גלולות עם מינון נמוך של פרוגסטינים (7).
במחקר נוסף, ה-SHARE (The Steroid Hormones and Reproductions study), החוקרים בדקו השפעת פרוגסטינים במינון נמוך, בעלי תכונות אנדרוגניות בשיעור משתנה. לא נמצא הבדל במידת ההגנה של הגלולות מפני סרטן השחלה בהשוואה בין גלולות עם אנדרוגניות גבוהה לעומת גלולות עם אנדרוגניות נמוכה (8).גלולות וסרטן רירית הרחם השימוש בגלולות מפחית באופן מובהק את הסיכון לסרטן רירית הרחם (9). ההשפעה המגנה עולה עם משך נטילת הגלולות, וממשיכה שנים רבות לאחר שהאישה מפסיקה את נטילת הגלולות (9). אנליזה משולבת (meta-analysis) מצאה שניתן להפחית באופן מובהק את ההיארעות של סרטן רירית הרחם כדי 56%, 67% ו- 72% בעקבות שימוש בגלולות במשך ארבע, שמונה ו-12 שנה (6). הסיכון המופחת נמשך שנים רבות לאחר הפסקת נטילת הגלולות, וכעבור 20 שנה הוא עדיין נמוך בכמעט 50% מזה של נשים שמעולם לא נטלו גלולות (6).
גלולות וסרטן צוואר הרחם
עדויות מורות כי שימוש ממושך בגלולות (חמש שנים ויותר) עשוי להיות קשור בסיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם (11). למרות הקשר הזה, ברור שנגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. קיימים כ-14 סוגים של HPV שנקשרו לסרטן צוואר הרחם והנגיף זוהה מסביב לעולם ב-99% מדגימות הרקמה של סרטן צוואר הרחם. מחקר של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) סיכם תוצאות מ-28 מחקרים שכללו 12,531 נשים עם סרטן צוואר הרחם ומצא כי יש עלייה בסיכון למחלה עם שימוש ממושך יותר בגלולות (12).
הנתונים גם הורו שהסיכון לסרטן צוואר הרחם עשוי לפחות עם הפסקת השימוש בגלולות (12).בדוח אחר, של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), נבדקה על בסיס שמונה מחקרים ההשפעה של נטילת גלולות על הסיכון לסרטן צוואר הרחם בקרב נשים חיוביות ל-HPV. החוקרים מצאו סיכון גבוה פי ארבע בקרב נשים שנטלו גלולות במשך יותר מחמש שנים (13). הסיכון היה מוגבר גם בקרב נשים שהחלו ליטול גלולות לפני גיל 20 ונשים שהשתמשו בגלולות במהלך חמשת השנים שחלפו (13).
הסבר לקשר האפשרי בין נטילת גלולות לסרטן צוואר הרחם הוא שההשפעה ההורמונלית של הגלולות על צוואר הרחם מעלה את הסיכון להידבקות ב-HPV. היפותזה זו נתמכת בקשר שנמצא בין ולדנות ו-HPV (14), והתאימות שנצפתה בין ריכוזים גבוהים של קולטנים לאסטרוגן, בהשראת נטילת גלולות, והסיכון ל-low-grade CIN (15). כיום, לאור תחילת השיווק של חיסון שיעיל במניעת הדבקה ב-HPV, ייתכן שתוכנית חיסונים מוצלחת תביא להיעלמות של סרטן צוואר הרחם. בהתאם, החיסון ל-HPV עשוי להסיר את אחד החששות מפני נטילת גלולות.
גלולות וסרטן המעי הגס והחלחולת
יש הצטברות של נתונים אפידמיולוגיים המורים כי גלולות עשויות להגן על נשים מפני סרטן המעי הגס והחלחולת. באנליזה משולבת (meta-analysis) נמצא כי נשים שנטלו גלולות היו בסיכון נמוך ב-18% לסרטן המעי הגס (16). ההגנה הייתה חזקה יותר בקרב נשים שהשתמשו בגלולות בעשור האחרון, עם הפחתה בסיכון של 54% (16).
גלולות וסרטן הכבד
מספר מחקרים מצאו כי גלולות מעלות את הסיכון לסרטן הכבד בקרב אוכלוסיות שבדרך כלל נחשבות בסיכון נמוך, כמו נשים לבנות בארה"ב ואירופה. במחקרים אלה, נשים שהשתמשו בגלולות במשך תקופת זמן ארוכה נמצאו בסיכון מוגבר לסרטן הכבד. אולם גלולות לא העלו את הסיכון לסרטן הכבד בקרב נשים אסיאתיות ואפריקאיות, שנחשבות בסיכון גבוה למחלה. החוקרים סבורים כי ההסבר לכך הוא שגורמי סיכון אחרים, כמו דלקת כבד נגיפית, מעפילים על ההשפעה של הגלולות (17).
נטילת גלולות בנשאיות 1BRCA או 2BRCA
כריתת השחלות והחצוצרות היא כיום השיטה היעילה היחידה להפחית את הסיכון לסרטן השחלה בנשים שהינן נשאיות למוטציה 1/2 BRCA. מאחר שידוע שגלולות מפחיתות באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן השחלה באוכלוסייה הכללית, הרי שנטילת גלולות עשויה להיות שיטה חלופית עבור מי שלא מוכנה לקבל את האפשרות של ניתוח מונע (18).אנליזה משולבת עדכנית של מחקרי מקרה-ביקורת, שפורסמו עד סוף 2009, מורה כי גם בקרב נשאיות למוטציית 1/2 BRCA ישנה ירידה משמעותית בסיכון לסרטן השחלה בקרב אלה שנטלו בעבר גלולות (סיכון יחסי של 0.57, עם רווח סמך של 0.47-0.70).
ברוב המחקרים לא נמצאה עלייה בסיכון לסרטן השד בקרב נשים שהן נשאיות למוטציית 1/2 BRCA. מסקנת החוקרים הייתה שהאנליזה המשולבת שלהם מאשרת כי גם בקרב נשאיות למוטציית 1/2 BRCA נצפית ירידה משמעותית בסיכון ללקות בסרטן השד, בדומה לאוכלוסייה הכללית (18). הנתונים ביחס לסיכון ללקות בסרטן השד בנשאיות למוטציית 1/2 ,BRCA שנוטלות גלולות, מלמדים כי הוא הטרוגני ולא עקבי. לדעת החוקרים, יש לשקול מתן טיפול מונע לסרטן השד עם גלולות לנשאיות מוטציית 1 BRCA, שלא מוכנות לעבור כריתה של השחלות והחצוצרות לאחר גיל 30 (18).
גלולות והסיכון הכולל לסרטן
מזה שנים קיים, כאמור, חשש ביחס להשפעה אפשרית של נטילת גלולות למניעת הריון על סרטן, ובמיוחד על סרטן השד וסרטן באברי הרבייה. מחקר פרוספקטיבי, שהחל בשנת 1968 על בסיס מסד הנתונים של מחקר הגלולות של הקולג' המלכותי הבריטי, כלל 339 אלף שנות אישה של מעקב אחר נשים שמעולם לא נטלו גלולות ו-744 אלף שנות אישה של נשים שנטלו בעבר גלולות (19). בהשוואה בין נשים שלא נטלו גלולות לנשים שהשתמשו בגלולות נמצא שיעור נמוך באופן מובהק של סרטן המעי הגס והחלחולת, גוף הרחם, שחלות, גידולים במיקום לא ידוע, ממאירויות אחרות, כל סוגי הסרטן הגינקולוגיים וכל סוגי הסרטן.
עם העלייה במשך השימוש בגלולות נצפתה מגמה מובהקת סטטיסטית של עלייה בסיכון לסרטן צוואר הרחם ומערכת העצבים המרכזית או בלוטת יותרת המוח, וירידה בסיכון לסרטן גוף הרחם וסרטן השחלות. הירידה בסיכון לסרטן השחלה וסרטן גוף הרחם נצפתה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בגלולות. קצב הירידה המוחלטת בסיכון לכל סוגי הסרטן הוערך ב- 45 או 10 לכל 100 אלף שנות אישה, בהתאם למאגר הנתונים שנבדק (19).
מסקנת החוקרים הבריטיים הייתה שהנתונים מורים כי גלולות לא קשורות בעלייה בסיכון הכולל לסרטן, ולמעשה ייתכן שהשימוש בגלולות אפילו מוביל לרווח נטו לבריאות הציבור (19). עם זאת, האיזון בין הסיכון לסרטן והתועלות המושגות עשוי להשתנות בין ארצות שונות, בתלות בסוגי הגלולות השונים שבשימוש וההיארעות השונה של סוגי הסרטן.במחקר המשך, שהתבסס בדומה על מעקב בן כ-40 שנה אחר יותר מ-46 אלף נשים, נמצא כי נטילת גלולות הפחיתה את התמותה בקרב נשים מכלל הסיבות, ובאופן ספציפי הפחיתה משמעותית את הסיכון ארוך הטווח של מוות בשל סרטן (20).
הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן (IARC) סיכמה את כלל המחקרים האפידמיולוגיים בנושא והגיעה למספר מסקנות (21):1. קיימת עלייה קטנה בסיכון לסרטן השד בנשים המשתמשות בגלולות משולבות או שהשתמשו לאחרונה בגלולות, שנעלמת 10 שנים לאחר הפסקת הגלולות.2. הסיכון לסרטן צוואר הרחם עולה עם משך השימוש בגלולות.3. הסיכון לסרטן בכבד עולה בנשים שמשתמשות זמן רב בגלולות באוכלוסיות עם שיעור נמוך של דלקת כבד נגיפית מסוג B ומחלת כבד כרונית.4. הסיכון לסרטן רירית הרחם והשחלה פוחת בקרב נשים שנוטלות גלולות, והסיכון פוחת עוד יותר בעקבות שימוש ממושך בגלולות. עבור סוגי סרטן אלה ירידה מסוימת בסיכון נמשכת לפחות 15 שנה לאחר הפסקת נטילת הגלולות.
אז מה נשים שנוטלות גלולות למניעת היריון צריכות לדעת?
ראשית, שגלולות למניעת הריון הן אמצעי מניעה יעיל ביותר. שנית, שלמרות שנראה שלגלולות למניעת הריון השפעה מסרטנת, הסיכון היחסי נמוך והסיכון המוחלט (מספר מקרי סרטן השד שנובעים מחשיפה לגלולות) הוא קטן מאוד. לדוגמה, מחקר "אוקספורד", שהתבסס על נתונים שנאספו ממחקרים רבים, הראה שמספר מקרי סרטן השד העודפים שיאובחנו בקרב 10,000 נשים מערביות 10 שנים לאחר הפסקת השימוש בגלולות צפוי להיות 0.5 לאחר שימוש בגלולות בין גיל 16 ל-19 שנה, 1.5 לאחר שימוש בגלולות בין גיל 20 ל-24 שנה ו-4.7 לאחר שימוש בגלולות בין גיל 25 ל-29 שנים (17).
מקרים אלה גם צפויים להיות יותר מקומיים. אין כיום הוכחה כי נטילת גלולות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד בטווח הארוך, כלומר מעבר לגיל 50. נראה, על כן, שעבור רוב הנשים נטילת גלולות כרוכה בסיכון קטן מאוד וקצר טווח לסרטן השד, ובסך הכול בהגנה ארוכת טווח מפני סרטן של מערכת הרבייה.שלישית, שנשאיות של BRCA1/2 צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל שלהן לגבי נטילת גלולות כטיפול מונע לסרטן השד. זאת לאור מחקרים חדשים המורים על הפחתה של כמחצית בסיכון לסרטן השחלה אצל נשאיות של BRCA1/2 ועלייה קטנה, אם בכלל, בסיכון לסרטן השד (18).רביעית, שיש להביא בחשבון את סך התועלת מול הסיכון שבנטילת גלולות.
מחקרים מורים כי נטילת גלולות קשורה בהגנה ארוכת טווח משמעותית מפני סרטן השחלה ורירית הרחם, וכנראה גם סרטן המעי והחלחולת (1). עם זאת, ייתכן שגלולות מעלות מעט את הסיכון לסרטן צוואר הרחם והכבד באוכלוסיות עם היארעות נמוכה של דלקת כבד נגיפית מסוג B.גלולות קשורות, כמובן, גם בסיכונים נוספים, כולל אירוע מוחי איסכמי, טרומבואמבוליזם ורידי ואוטם בשריר הלב. אך מאחר שסיבוכים אלה נדירים ביותר בקרב נשים בגיל הפריון, הסיכון המוחלט נמוך מאוד. יש לזכור שלנטילת גלולות יתרונות רבים עבור האישה, שאינם קשורים במניעת הריון, כולל הקלה בהפרעות במחזור, שיפור במראה העור, ירידה בסיכון לדלקות באגן, למחלות שד שפירות, לשרירנים רחמיים ולציסטות שחלתיות ושיפור בצפיפות העצם (22). בטווח הארוך נראה שנשים שנטלו בעבר גלולות נמצאות בסיכון נמוך יותר ללקות בסרטן.
– עוד מידע מעודכן ואמין בנושא ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן www.cancer.org.ilביבליוגרפיה:1. Cibula D, Gompel A, Mueck AO, La Vecchia C, Hannaford PC, Skouby SO, Zikan M, Dusek L. Hormonal contraception and risk of cancer. Hum Reprod Update 2010;16:631-50.2. Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and hormonal contraceptives: collaborative reanalysis of individual data on 53,297 women with breast cancer and 100,239 women without breast cancer from 54 epidemiological studies. Lancet 1996;347:1713-27.3. Marchbanks PA, McDonald JA, Wilson HG, et al. Oral contraceptives and the risk of breast cancer. N Engl J Med. 2002;346:2025-32.4. Hankinson SE, Colditz GA, Hunter DJ, et al. A quantitative assessment of oral contraceptive use and risk of ovarian cancer. Obstetrics and Gynecology 1992; 80:708–714.5. Centers for Disease Control and Prevention and the National Institute of Child Health and Human Development. The reduction in risk of ovarian cancer associated with oral-contraceptive use. The Cancer and Steroid Hormone Study of the Centers for Disease Control and the National Institute of Child Health and Human Development. New England Journal of Medicine 1987; 316:650–655.6. The Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine. Hormonal contraception: recent advances and controversies.
Fertil Steril 2006;86 Suppl 5:S229-35.7. Schildkraut JM, Calingaert B, Marchbanks PA, Moorman PG, Rodriguez GC. Impact of progestin and estrogen potency in oral contraceptives on ovarian cancer risk. Journal of the National Cancer Institute 2002; 94:32–38.8. Greer JB, Modugno F, Allen GO, Ness RB. Androgenic progestins in oral contraceptives and the risk of epithelial ovarian cancer. Obstetrics and Gynecology 2005;105:731–740.9. Emons G, Fleckenstein G, Hinney B, Huschmand A, Heyl W. Hormonal interactions in endometrial cancer. Endocrine-Related Cancer 2000; 7:227–242.10. Weiderpass E, Adami HO, Baron JA, Magnusson C, Lindgren A, Persson I. Use of oral contraceptives and endometrial cancer risk. Cancer Causes Control. 1999;10:277-84.11. Franceschi S. The IARC commitment to cancer prevention: The example of papillomavirus and cervical cancer. Recent Results in Cancer Research 2005; 166: 277–297.12. Smith JS, Green J, Berrington de GA, et al. Cervical cancer and use of hormonal contraceptives: A systematic review. Lancet 2003; 361:1159–1167.13. Moreno V, Bosch FX, Munoz N, et al. Effect of oral contraceptives on risk of cervical cancer in women with human papillomavirus infection: The IARC multicentric case-control study. Lancet 2002; 359:1085–1092.14. Munoz N, Franceschi S, Bosetti C, Moreno V, Herrero R, Smith JS, Shah KV, Meijer CJ, Bosch FX; International Agency for Research on Cancer. Multicentric Cervical Cancer Study Group. Role of parity and human papillomavirus in cervical cancer: the IARC multicentric case-control study. Lancet 2002;359:1093-101.15. Salazar EL, Sojo-Aranda I, Lopez R, Salcedo M. The evidence for an etiological relationship between oral contraceptive use and dysplastic change in cervical tissue. Gynecol Endocrinol 2001;15:23-8.16. Fernandez E, La Vecchia C, Balducci A, Chatenoud L, Franceschi S, Negri E. Oral contraceptives and colorectal cancer risk: a meta-analysis. Br J Cancer 2001;84:722-7.17. Yu MC, Yuan JM. Environmental factors and risk for hepatocellular carcinoma. Gastroenterology 2004; 127(5 Suppl 1):S72–S78.18. Cibula D, Zikan M, Dusek L, Majek O. Oral contraceptives and risk of ovarian and breast cancers in BRCA mutation carriers: a meta-analysis. Expert Rev Anticancer Ther 2011;11:1197-207.19. Hannaford PC, Selvaraj S, Elliott AM, Angus V, Iversen L, Lee AJ. Cancer risk among users of oral contraceptives: cohort data from the Royal College of General Practitioner’s oral contraception study. BMJ 2007;335;661-8.20. Hannaford PC, Iversen L, Macfarlane TV, Elliott AM, Angus V, Lee AJ. Mortality among contraceptive pill users: cohort evidence from Royal College of General Practitioners’ Oral Contraception Study. British Medical Journal 2010;340: c927.21. Cogliano V, Grosse Y, Baan R, Straif K, Secretan B, El Ghissassi F; WHO International Agency for Research on Cancer. Carcinogenicity of combined oestrogen-progestagen contraceptives and menopausal treatment. Lancet Oncol 2005;6:552-3.22. Seidman DS. Non-contraceptive benefits of hormonal contraception: Time for renewed awareness. Eur J Contracept Reprod Health Care 2011;16:407-8. מאמר זה הוכן לידי עבור הביטאון "במה" של האגודה למלחמה בסרטן, 2012