איקסי (ICSI) או הזרקה של זרעון בודד לתוך הביצית, היא פעולה ששינתה את פני רפואת הפריון. מאז שביצוע איקסי הפך לשגרתי לפני שלושים שנה, הפעולה פתרה כמעט את כל בעיות אי-פריון הגבר, מאחר שהיא מאפשרת להפרות בהצלחה ביציות גם במקרים של בעיות זרע קשות ביותר.
על ידי ביצוע איקסי ניתן להשיג שעורי הפריה גבוהים ביותר, כ- 50-80 אחוז. בהתאם, השימוש באיקסי הפך נפוץ גם במקרים רבים בהם לא נצפתה בעיה בזרע. כיום יחידות הפריה רבות מדווחות על שימוש באיקסי בלמעלה ממחצית מחזורי ההפריה שלהן הדבר מעורר את השאלה: האם באמת כדאי ומוצדק לעשות תמיד איקסי בהפריה חוץ גופית על מנת למקס את שעורי ההפריה? או שיש להתחשב בחששות ביחס לשימוש נרחב בשיטה?
קיים חשש ביחס לפעולת האיקסי, מאחר שקיימים דיווחים על שיעור גבוה יותר של בעיות כרומוזומאליות, מומים, אוטיזם, ופיגור שכלי בילודים שנולדו לאחר ביצוע איקסי. יש להדגיש שמדובר בעליה קטנה יחסית בסיכון של אחוזים בודדים. יתרה מזאת, לא כל המחקרים תומכים בקיום קשר כזה. עם זאת, החשש לסיכון מוגבר לבריאות הילוד העלה את השאלה, האם רצוי להימנע במידת האפשר מביצוע איקסי? במיוחד במקרים שבהם אין בעיית זרע משמעותית, שמחייבת ביצוע איקסי. כלומר, אולי יש לבצע איקסי רק במקרים של בעיות זרע משמעותיות, וכך לאפשר ביתר המקרים ברירה טבעית, שם הזירעון הטוב ביותר הוא זה שיפרה את הביצית?
מקובל כיום לחשוב שהעלייה בסיכון למומים ובעיות כרומוזומאליות בעקבות איקסי קשורה פחות לפעולה עצמה ויותר לבעיית הפריון, כלומר לשימוש בזרע בעל איכות נמוכה מאד, כזה שכנראה לא היה מאפשר לגבר להצליח להפרות את הביציות ללא איקסי. מניחים שעצם פעולת האקסי, ההזרקה של זרע לתוך הביצית, אינה יוצרת סיכון יתר משמעותי אצל הצאצא כאשר הזרע תקין. או במלים אחרות, הסיכון הנמוך לילוד לא קשור לאיקסי עצמו, אלא לשימוש בזרע בעייתי מאד. כדאי להזכיר כאן שאת מרבית ההפרעות הכרומוזומליות שנצפו בקשר עם איקסי, בעיקר בכרומוזומי המין, ניתן לאתר בבדיקה של העובר לפני החזרתו (PGT-A) או בבדיקות סיסי שליה או דיקור מי שפיר בתחילת ההיריון.
חסרון נוסף של ביצוע איקסי הוא שהפעולה מחייבת לקלף את הביצית מהמעטפת שלה על מנת שאפשר יהיה להזריק לתוכה את הזרע. במידה ומסתבר שהביצית לא בשלה, כבר לא ניתן להבשיל את הביצית במעבדה ולמעשה מאבדים ביצית, שאולי הייתה עוברת הפריה טבעית לאחר שהבשילה במעבדה.
לאור החששות שקשורים לביצוע איקסי, לא מקובל בישראל לבצע את הפעולה בכל מקרה. מעריכים שרק אחת מכל 33 נשים תשיג הפריה בזכות איקסי, במקרה של ביצוע איקסי לנשים עם אי פריון בלתי מוסבר, כלומר ללא בעיה בזרע או בעיה אחרת. אין גם הוכחה שביצוע איקסי משפר את שיעורי ההריונות בנשים בגיל מתקדם או כאשר יש מיעוט ביציות. לעומת זאת, יש מצבים שדווקא מקובל לעשות איקסי בכל מקרה, גם כאשר הזרע מצוין, לדוגמא כאשר מנסים להפרות ביציות שהופשרו, מאחר שנראה שבביציות שהוקפאו הקרום הופך קשיח יותר ושעור ההפריות הטבעיות נמוך.
בישראל במקרים מסוימים, בעיקר בטיפול הפריה חוץ גופית ראשון, מקובל להציע לבני הזוג לבצע "חצי איקסי". כלומר להזריק את הזרע למחצית מהביציות ולהפרות את המחצית השנייה באופן טבעי, ללא איקסי. הדבר מאפשר ללמוד איך הזרע מפרה ללא התערבות במחצית מהביציות, אך גם להימנע ממצב בו לא הושגו כלל הפריות בגלל הוויתור על ביצוע איקסי.
קיימת גם אפשרות לבצע איקסי מאוחר, כלומר להזריק לביציות זרע לא שעתיים לאחר השאיבה אלא 18 שעות לאחר השאיבה, במידה ונמצא שהביציות לא הופרו. שיטה זו פחות מומלצת, מאחר ששיעור העוברים האיכותיים שמתקבלים באיקסי מאוחר נמוך, אך אם אין כלל הפריות הגיוני לנסות אותה.
לסיכום, ביצוע איקסי מבטיח שעורי הפריה גבוהים, דבר שמהווה פתרון מצוין במקרים של זרע חלש (פחות מחמישה מיליון תאי זרע בתנועה בדגימה) או כאשר בטיפול קודם התקבלו שעורי הפריה נמוכים ללא איקסי . נראה שרצוי להימנע מביצוע איקסי ללא סיבה. אך במרבית המקרים, אין סיבה להירתע מביצוע איקסי כשיש צורך בפעולה בשל חשש לבעיה בילוד, מאחר שנראה שאין סיכון יתר משמעותי לילוד בהעדר בעיית זרע חמורה. כאשר ההחלטה האם לבצע איקסי אינה חד משמעית, כדאי לדון עם הרופא המטפל ביחס לשימוש באיקסי.
